<h1>האגור סימן אלף שס"ו</h1>
<h2>דף יא.</h2>
כתב הרשב"א מעוברת לאחר ג' חדשי' לעבורה. ומניקה כל כ"ד חדש אחר לידת הולד. אינה קובעת וסת אפי' מת הילד או גמלתו. שדמיה מסולקין מהן כל זמן עבורה וכל כ"ד חדש. וכשם שאינה קובעת וסת בימי עבורה ובימי מניקתה. כן אינה חוששת לראיה שתראה באותם הזמנים. וראייתה קלה מוסת שאין קבוע שמסולקת דמים לגמרי. ויש מגדולי המורים שאמרו שחוששת לה כדרך שחוששת לוסת שאין קבוע וראוי לחוש לדבריהם. והרמב"ן כתב שקובעת בהן וסת. מעוברת משהוכר עוברה ומניקה כל כ"ד חדש אינן חוששות לוסתן הראשון. אפי' היה לה וסת קבוע והגיע תוך הזמן הזה אינן צריכות בדיקה. ומותרות לבעליהן. ואפילו שופעות ורואות דם באותן עונות שהיו למודות לראות בהן אינו אלא במקרה. טורים.
